תמונה (12)

בחנות קטנה בכפר יאסיף נתקלתי בבובת פורצלן קטנה וידעתי שזאת תהיה מתנת יום הולדת לאמא שלי. היא עלתה 80 שקל והייתה מקסימה במיוחד, היו לה עיניים גדולות וירוקות, שמלת כותנה  עם פרחים ירוקים שיער מטולטל ומבט חולמני. אני חושבת שזו הייתה המתנה הראשונה והרצינית שקניתי לאמי. הייתי אז רק בת 16 ובטח לא ידעתי אז שהמתנה הזאת תגרום לאמי להתחיל את האוסף הראשון שלה.

את הבובה השנייה קנינו ביחד, דווקא בחנות של 2 ש"ח , היא הייתה מדהימה, מלאה, עם לחיים וורודות ומבט טיפשי.

ומאז האוסף רק גדל, כולם יודעים מה לקנות לאימי ליום הולדת, מה להביא לה מחו"ל , ואיך לשמח אותה. באוסף יש לה בנים ובנות  עם פרצוף חולמני , עם פרצוף טיפשי, יש חכמות ויש פשוט יפות, יש עדינות ויש ממש מכוערות , יש גדולות ויש קטנות , יש ילדים ויש גדולים , אבל לכולם מכנה משוטף לכולן יש אופי.

14976800_10154614134144827_1149814629682856572_o

אני זוכרת שסבתא כבר הייתה חולה, ופגשתי בחנות בובה עדינה במיוחד עם מבט כל כך טוב, העיניים שלה שידרו ריפוי וידעתי שזאת תהיה ההפתעה שלי לסבתי האהובה. למרפאת חולים הייתה שמלה ורודה , כובע ורוד ומטרייה. אני זוכרת שסבתא היתה מספרת לי שבימים שהכאבים היו בלתי נסבלים , היא הייתה מסתכלת עליה ומרגישה יותר טוב. אני באמת לא יודעת אם היא הייתה מספרת לי , כדי לעשות לי טוב או אולי ואני מאוד רוצה להאמין שכן היו לה כוחות ריפוי. לעיתים שאני מבקרת בבית הורי אני מסתכלת לבובה בעיניים ומרגישה קצת יותר טוב, אולי זה הזכרונות האחרונים שלי מאישה מדהימה, אולי אלה הם זכרונות ילדות על תקופה שלא תחזור או שבאמת לגברת מפורצלן יש כוחות בלתי מוסברים, או שחלקיק ולו קטן מנשמתה של סבתא עבר עליה ובמבטה של הבובה אני רואה את עיניה הטובות.

לבובות יש נשמה, נשמה של מי שיוצר אותן, בובות אמתיות שנעשות ע"י בובנאים (כן, כן זה  שמם) יש חלקיק נשמה של היוצר, הן מבטאות את מצב הרוח של היוצר , את תשוקותיו, הן המראה לתוך נשמה של בובנאי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יצירת בובה היא כמו ציור, היא מתחילה ממוזה , עוברת לדמיון ומשם לידיים של היוצר. בובה לא יוצרים ביום, כל פרט ופרט הם פרי דמיונו של האומן ואם נסתכל טוב, טוב אנחנו ניראה שהבובה כמו כל יצירה אחרת פותחת לנו אולם שלם של דמיון .

כילדים אנחנו מצליחים להפיח חיים בבובה הכי פשוטה, יחד איתה אנחנו אמהות, אחיות, לפעמים גיבורי על, אנחנו נגיש לה כוס תה ונספר לה את הסודות הכמוסים . אנחנו מוצאים נחמה בבובה וישנים מחובקים איתה, היא שומרת עלינו מחלומות רעים או מפלצות מתחת למיטה היא לזמן מסוים החברה הכי טובה שלנו. ואני בטוחה שלכלונו אי שם בקופסת זכרונות גדולה חבויה בעליית הגג  יש עדיין את הבובה המשמעותית הראשונה.

בובות זה עסק של בנות אנחנו שומעים בילדותנו , האומנם?

יבגני סטור יוצר בובות מרבית חייו, הוא מפיח בהם חיים , הן לפעמים קטנטנות לפעמים ענקיות , למעלה מ 25 שנה הוא מטייל איתן ברחבי העולם יחד עם אישתו, הם מופיעים איתן , צוחקים איתן, הם ביקרו כבר ב 30 ארצות וסופסוף חוזרים איתן הביתה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ו ב 02.07 ניתן יהיה להתרשם מפרי עבודתו ודמיונו בתערוכה שתפתח בגלריית יוניטי ארט . יחד עם אומנים מרחבי העולם וישראל הם יציגו את יצירות האומנות הכל כך מיוחדות , ולנו תהיה הזדמנות לחזור ולו לדקה אחת לימי הילדות המופלאים ופשוט להיזכר, כמה אהבנו להיות ילדים וכמה עדיין אנחנו קצת ילדים.

אני בטוח אהיה שם , ומה איתכם ?

דוד רזיאל 6, יפו

גלריית יונטי ארט

02 ליולי 2017 תערוכה למי שעדיין קצת ילד בנשמה

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

פרסומאית , מורה, בלוגרית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: