אם אני צריכה לחפש מילה שמתארת את האופנה הישראלית, אני ככל הנראה אבחר במגוונת.
האופנה הישראלית מושפעת מהיסטוריה הקטנה שלנו, מהעליות השונות, מהמגזרים השונים שחיים כאן.
אני לא היסטוריונית ובטח לא בוגרת שנקר , ולכן אני חולקת כאן את מחשבותיי ודעותיי הסובייקטיביות ולכן מבקשת שלא תשפטו אותי בחומרה.
אני חושבת שלמרות השפל הכלכלי, המלחמות שישראל ידעה, כל אישה רוצה להיראות טוב. אולי זו הייתה בוהמה התל אביבית, שגרמה לצמיחה רצינית של מותגים ישראליים איכותיים.
אחרי ניצחון סוחף של במלחמת ששת הימים, נשים ישראליות התחילו להסתכל לכיוון אירופה, לבתי האופנה הגדולים ובארץ החלו לצוץ בוטיקים.
מותג אופנה נכנס לסלנג הישראלי, וב 1971 נפתח בוטיק קטן בנחלת בנימין שהחל להלביש נשות תל אביב במותגים אירופיים ביבוא אישי.
הבוטיק של אירן היה מראשוני יבואני האופנה האירופאית ועד היום ניתן להגיד שהייחודיות זה שם המשחק שמאפיין את הרשת.
בחנויות הרשת ניתן למצוא פריטים ייחודיים, בודדים מבתי אופנה הכי גדולים באירופה, ניתן למצוא פריטים של מעצבים שאנחנו רואים בעיקר ב פשיין טי.וי.
מי לא רוצה להיות ייחודית בבגדיה, מי מאתנו לא רוצה להתבלט ולהרגיש שאין שניה שדומה לה.
אני כזאת, אני בטוחה שרבות מהקוראות שלי גם כאלה.
אם אתן אוהבות אופנה, אם אתן אוהבות להתבלט , תתחילו שופינג באירן קולקטיון, אני בטוחה שלא תצאו מאוכזבות.
החיים על פי סמית 