אני נותנת לכם את במת השיפוט
מעלה רק שאלות ותשובות מפגישה מרתקת עם היוצר טוביה חוחלוב
התכשיטים שלך מלאים בפנטזיה, מאיפה אתה שואף אותה ?
"האמת רק מאמוציות, לאו דווקא רגשיות אלא ויזואליות, אני אתן לך כמה דוגמאות
יום צילומים רגיל של התכשיטים, רואה על קיר גרפיטי מטורף, יום אחרי יש כבר יצירה בראש, ונכון להיום יש לי כבר חרוזי זכוכית מטורפים מוכנים לעבודה.
ובצורה כזאת אני יוצר את הקולקציות שלי, הצבעים שאני רואה בחוץ, טקסטורה של בניין, ניגודים שאני פוגש בטיוליי הרבים."
האם המצבים השונים שאנחנו חווים ביומיום משפיעים על היצירה שלך?
"אני בבסיסי אדם מופנם, ולפעמים המצב הזה נהיה טיפה יותר קיצוני מהרגיל. ובעבודה הזאת את יכולה לראות את הקוויים האפורים יותר, גם הוורוד הוא לא חזק, אלה חלש אולי על גבול חיוור. מאידך בימים של התרוממות רוח אני יוצר תכשיטים מלאי צבע, שמחים, את יכולה לראות את זה במחרוזת הזאת , היא מלאת חיים, שמש, צבעים.
החיים משפיעים עליי, על היצירה ואני מעדיף לקבל את זה בברכה, כי כל מצב בחיים מביא אותי ליצירה אחרת ."
מוזה?
"מוזה היא אישה, לגמרי לא צפויה אולי אפילו קצת נוירוטית, אני מקבל אותה למרות שלפעמים היא מגיעה ברגעים הכי לא מתאימים, מאידך אני יודעת ליצור גם בלעדיה.
לצורך העניין אני לגמרי לא מבין אנשים שאומרים שבלי המוזה הם ל מסוגלים ליצור. ואני יכול לענות לך בלב שלם שדווקא במהלך היצירה היא חוזרת.
שמוזה שוכחת ממני אני חוזר לפרויקטים ישנים, אני אוהב ליצור מזכוכיות שונות בעלי רכיבים כימיים שונים, לא תמיד הזכוכיות הנ"ל יודעות לחיות ביחד, אני כן גורם להם להסתדר, לא בגלל המוזה בעיקר בגלל התחת.
זה גם מה שאני תמיד אומר לסטודנטים שלי, השקעה + תחת + כישרון הינם מתכון להצלחה. הרי יש לא מעט אומנים שלא מצליחים לסיים יצירה, אני משתדל לא להשאיר יצירות לא גמורות, כי אם אני אשאיר את היצירה לא גמורה, רב הסיכויים שאני גם לא אסיים אותה."
בזמן היצירה, האם יש לך דמות שלה אתה יוצר או שדמות לא חשובה כלל.
"שרק התחלתי ליצור, אני הייתי בונה לעצמי דמות כזו או אחרת ולה הייתי יוצר תכשיט. היום אני מבין שלכל תכשיט יש אישה, וגם אם אני לא אמצע אותה היום בסופו של דבר היא תגיע. יצרתי תכשיט שהרבה מאוד זמן לא הצלחתי למכור, באחד הירידים ליד הדוכן עברה גברת כמה וכמה פעמים הסתכלה על התכשיט, בסוף עצרה ואמרה שהיא מאוד אוהבת אותו רק לא בטוחה שהוא יתאים לה. אני הצעתי לה לשים אותו ולהסתובב קצת, ככה סתם בלי התחייבות. היא שמה את התכשיט על עצמה ובאותו רגע שילמה . התכשיט מצא את האישה, כמו בקסם."
מהי הטעות הכי גדולה שלך?
"הטעות הכי גדולה שלי במשך הרבה מאוד שנים לא הקשבתי לעצמי, הרי ליצור התחלתי לא מזמן. לפני זה חייתי לפי מוסכמות חברתיות שלא התאימו לי, עם חברה גדולה, חליפות וחיים אחרים לגמרי, עשיתי הרבה מאוד כסף אך לא הייתי מאושר. אני איבדתי הרבה מאוד שנים של יצירה וזה חבל לי. "
האם קרה שבמהלך היצירה הבנת שאתה עושה טעות בלתי נסלחת ובסופו של דבר הטעות הפכה ליצירה מופלאה? ואם יורשה לי להוסיף אתה ניראה לי אדם שלא רק יודע לחיות עם טעויות, אלא אתה גם אוהב אותן…
"בראש ובראשונה, בהחלט כן, טעויות יכולות להיות מופלאות, ובנוגע לטעות יש לי סיפור.
קיבלתי זכוכית חדשה ואני באופי קצת הרפתקן אז התחלתי לערבב עם זכוכיות שונות, ואז התחיל גם שלב שיגעון והתחלתי להוסיף עוד אלמנטים ושסיימתי אני הבנתי שליצירה שלי אין שום סיכוי לשרוד את התנור. כל טעות אפשרית שיכולתי לעשות, עשיתי.
הכנסתי לתנור ושפתחתי אותו הייתי בטוח שאני אראה אבקת זכוכית ושברים, גיליתי חרוזים לא מושלמים בצורת אליפסה וכפרפקציוניסט לא יכולתי לסבול זאת, והכנסתי לקופסה.
אחת הפעמים ידידה טובה שלי באה לבקר, היא מאוד אוהבת את הקופסאות שלי. היא פותחת קופסה מוציאה את החרוזים הארורים ואומרת לי שזו ממש יצירת אומנות וישר נותנת לזה שם : Dragon Eggs, אני מתאים לזה אבזור ויוצא תכשיט מדהים . היצירה ניסחה את הפרפקציוניזם"
אני שואלות אותו על בנו והוא מתחיל בזה שהבן שלו הוא האומן האמתי, הוא הכישרון במשפחה ובזכות הבן גם טוביה יוצר היום בזכוכית
"אני יוצר חרוזים, פירות וירקות בני יוצר עולמות, גלקסיות ופרחים שפשוט מדהימים, אני שואל אותו איך הוא הצליח ליצור והוא תמיד עונה לי שזה פשוט יצא :). אני כל יום ממשיך ללמוד ממנו, הוא המנטור שלי."
מהיום עוד 10 שנים מה יקרה ?
"עוד 10 שנים תהיה סדנאות זכוכית כאן ביפו משולבת כמובן חנות, וסטודיו לטיפול באומנות. רוב הסיכויים שזה יקרה עוד השנה."
אולי השאלה הכי קשה ששאלתי אותו , מה יכול לעצור אצלך יצירה ?
"המוות!"
האהבה הכי גדולה שלך?
"חיים עצמם! אני את רוב החיים שלי חייתי במדינות חבר העמים. בגיל 45 ברוסיה אתה עוד רגע לפני הפנסיה. ואז עשיתי עלייה וגיליתי שאני עוד חי, אני עוד יכול ליצור, אני יכול להיות מה שאני רוצה וזאת האהבה"
מריה ואלונה מיוניטי ארט ?
המתנה הכי גדולה שקיבלתי, קבעתי איתן פגישה של שעה, אחרי ארבע וחצי שעות הבנתי שאני לא מסוגל לעזוב את המקום
אלונה היא רכות ונימוסים, מריה היא רוח סערה שלא בוחלת במילים שצריך, עם הרבה הומור.
אבל בשורה תחתונה הן אולי המתנות הגדולות שקיבלתי."
אתה אומן תכשיטים או יוצר ?
"אני לא זה ולא זה, אני איש מקצוע מאוד כישרוני, אני חושב שאני עדיין לא הגעתי לרמה כל כך גבוהה של התכשיטים שלי שאני יכול לקרוא להם יצירות אומנות, מאידך אני גם לא אומן תכשיטים כי אני לא מייצר רפליקות, כל תכשיט הוא ייחודי ויחיד במינו, אני לא מסוגל ליצור שני פריטים שיהיו זהים לגמרי "
אנחנו מסיימים את הריאיון, ואני מבינה שפגשתי יוצר אמיתי, צנוע, עם דרך ארץ והרבה מאוד אהבה כלפי עיסוקו
אם אתם רוצים להתרשם מהיצירות של טוביה חוחלוב ובנו אלכסנדר, כנסו ליוניטי ארט האוס, השוכן בדוד רזיאל 6, יפו.
ברשתות חברתיות : Khokhlov Family Art #khoklovfamilyart
החיים על פי סמית 