לפני שאספר על התערוכה המקסימה המתקיימת בימים אלה במוזיאון נחום גוטמן, אספר לכם קצת על גוטמן עצמו ועל המוזיאון המקסים המסתתר לו בסמטאות נווה צדק.

נחום גוטמן נולד בבסרביה בסוף המאה ה 19 , בגיל 5 חמש עבר עם משפחתו לאודיסה ושם נפגש לראשון עם חיים נחמן ביאליק שזיהה בו כישרון גם כשהיה עוד ילד קטן, והיה לו כאבא שני.

בתחילת המאה הקודמת עלה נחום גוטמן לישראל עם משפחתו ועם הזמן עברו לחיות בנווה צדק . גוטמן למד בגמנסיה בהרצליה , עבר לבצלאל, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עבד בשמירה על פרדסים, אחרי שמנדט בריטי החליף את התורכי, התנדב לשרת בגדוד העברי ובתם המלחמה עבר לאירופה ללמוד אומנות .

נחום למד בבירות הגדולות של האומנות – פריס, ברלין ווינה, במהלך הלימודים למד טכניקות שונות ובינהם הדפס ותכריט. בברלין התחיל לאייר. את האיורים שלו ניתן לפגוש בספרי ילדים של ביאליק, טשרניחובסקי וכמובן של אביו ש. בן ציון.

הוא היה בין קבוצת האומנים הראשונה שיצרו את סגנון הארץ ישראלי שהמקד בציורי נופי הארץ.

הוא היה המאייר של עיתון "דבר לילדים", כתב ספרים, נשלח לאפריקה לצייר דיוקן של הגנרל סמאטס, במלחמת העצמאות צייר דיוקנות של חיילי הפלמ"ח.

עד יום מותו ב 1980 כתב ספרים , יצר קיר מוזאיקה המספר את סיפור התל באביבי, פסיל, צייר זכה באין ספור פרסים ובינהם פרס ישראל.

מעל 80 שנות יצירה ועשיה למען מדינה בהפתחותה.

ב 1998 במעמד נשיא המדינה עזר ויצמן נפתח מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק, במטרה לשמר את המסורת הגוטמנית והלאיר את דמותו הרב גונית .

בימים אלה נפחה במוזיאון תערוכה חדשה "סטייקיישן: גילויו של המוכר "

בשיא המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 נולד טרנד תיירותי חדש המעודד נופש מקומי, ואפילו חופשה של ממש, בתוך הבית. שמו של הטרנד, סטייקיישן, מורכב מהמילים Stay (להישאר) ו-Vacation (חופשה). הוא מאתגר אותנו לפגוש מקום מוכר כאילו הייתה זו פגישתנו הראשונה עמו; להיות תיירים בארצנו, לגלות עולמות חדשים מעבר לפינת הרחוב. 
ממכתבים שהשאיר אחריו, כמו גם מספרי המסעות שכתב (״בארץ לובנגולו מלך זולו״, ״שביל קליפות התפוזים״ ו״הרפתקאות חמור שכולו תכלת״), עולה כי נחום גוטמן היה חלוץ גישה זו בישראל. כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת נהג נחום גוטמן לבלות שבועות שלמים במחנות ציור שיזם ברחבי הארץ כדי לרענן את מכחולו.

ניתן אם כן להתייחס אל נחום גוטמן כאל ״אמן הרזידנסי העברי הראשון״; זה שסימן את אחת המגמות הרווחות באמנות העכשווית – תכניות המזמינות אמנים לשהות במקומות שונים בארץ ובעולם, מתוך מטרה לעודד עירוב של אמנים בקהילות מקומיות, ויצירה בנוף ובאקלים החברתי-תרבותי הייחודי למקומות אלה.

טלי קיים, אוצרת התערוכה: "התערוכה הקבוצתית ״סטייקיישן: גילויו של המוכר״ מפגישה מסורת גוטמנית זו עם שישה אמניות/ים ישראליות/ים צעירות/ים, חלקן/ם בראשית דרכן/ם, החוקרים מפגשים ראשוניים עם מקום ומזמינים אותנו להכיר מחדש שש נקודות ציון שסימנו על מפה פרטית. עבודותיהן/ם מציגות לקהל הצופים את המקומות בהם בחרו דרך שימוש בהומור ומשחק, ותוך התעכבות על השולי והמתעתע."

ציקי אייזנברג – הטיול, 2016–2019, תצלום צבע, הזרקת דיו על נייר ארכיוני, 50 גלויות, 13×18 ס"מ כ"א.
* מתקן הגלויות באדיבות חברת פלפוט בע"מ

בתצלומיו של ציקי אייזנברג, דמות המטייל – אייל ארוך קרניים – משולבת בתוך נופי הגלויה. חפץ דומם זה, שיצא לשוטט ברחבי הסטודיו, המיר בנדודיו את צבעו, את צורתו ואת כרי המרעה שלו, ואף איבד את קרניו. 

רימאן חנדקלו – הכפר החצוי, 2018, מיפוי וידיאו על חיג'אב ו-רדי מייד, מידות משתנות.
מצלמתה של רימאן חנדקלו מביטה מצד לצד אל מרחב אשר שינה את גבולותיו במרוצת השנים. הכפר ברטעה נחצה לשניים על ידי הקו הירוק, כאשר חלקו המזרחי השתייך בתחילה לירדן וכיום לרשות הפלסטינית, וחלקו המערבי – למדינת ישראל. עבודת הווידיאו המפוצלת נעה בין שני חלקי הכפר, שוואדי מסולע – גבול טבעי נטול מחסום – חוצץ ביניהם.

רוני קרפיול – ארסור (מפת זיכרון), 2019, סריקה פוטוגרמית והקרנה על חול, 135×180 ס"מ.

עבודה המספרת את סיפורה של עיר אמיתית והיסטורית: ארסור, עיר חוף מבוצרת, המוכרת לנו כיום כגן הלאומי אפולוניה (תל ארשף). העבודה מתמקדת במאבק קדום על העיר מבעד למשקפיים עתידניים, בהשראת משחק המחשב הפופולרי, Assassin's Creed. בטכניקת הסריקה הפוטוגרמית, מציגה קרפיול שחזור תלת ממדי של העיר בחלל המוזיאון. 

דניאל פלאי – כמו ים, 2019, הדפס רשת על טייוק (Tyvek) ועץ, 230x490x70 ס"מ.
עבודה המפגישה בין רגע ההגעה של גוטמן לחופי ישראל לבין ההתיישבות בנווה צדק, השכונה התל אביבית שכה מזוהה עמו. פלאי יצר סירה עשויה משוטים ה"עוגנת" בינות לשברי אריחים מצוירים על גבי נייר, שעוצבו על פי דגמים ממפעלם החלוצי של האחים שלוש בנווה צדק, שהחל לפעול בשנת 1892.

פאינה פייגין גאורגייש – מלון אלהמברה, 2019, מיצב וידיאו, 

 45X155X60ס"מ.
מיצב וידיאו החושף אותנו לגלגולו הבא של המבנה היפואי ההיסטורי "קולנוע אלהמברה" שלפי חזון האמנית ישמש בעתיד מלון בוטיק ביפו שתהפוך לבירת לייף סטייל ומעצמת בידור יהודית נוסח לאס וגאס.

גיא ברנרד רייכמןDishabituation: Do you know where your — children are? 2018, טכניקה מעורבת על לוחות עץ, 1.10x1.20x4.80 מ'.

רצפת חדר המשחקים היא המרחב הראשון שבו מתאפשר לנו לצאת למסע מבלי שיצאנו מגבולות חדרנו. בעבודתו פורש בפנינו רייכמן שולחן ערוך למשחק מלחמה. הוא יוצר לא רק את החיילים, אלא גם את שדה הקרב עצמו, שהוא ססגוני ומחולק לאזורים ולתתי-אזורים בסדר כאוטי, שאינו ברור לנו במבט ראשון. חוקיות החלוקה מבוססת על משחק קופסה בשם "קטאן", הזוכה בשנים האחרונות לפופולריות גם במחוזותינו, בעיקר בקרב מבוגרים.

כחלק מהצגת התערוכה יקיים מוזיאון נחום גוטמן לאמנות מספר אירועים שעוסקים בנושאים העולים ממנה: ידיעת הארץ, תיירות פנים, שוטטות ודמיון מודרך. הראשון שבהם הוא סיור בתערוכה בהובלת האוצרת טלי קיים ובהשתתפות האמניות/ים המציגות/ים שיתקיים ביום שבת ה-9.11 בשעה 12:00, כחלק מאירועי "אוהבים אמנות – עושים אמנות", המבשרים את פתיחות עונת האמנות בתל אביב-יפו.  

עדכונים אודות האירועים הנלווים לתערוכה יפורסמו באתר ובעמוד הפייסבוק של המוזיאון. 

שעות פתיחת המוזיאון:
יום א': סגור, ב'-ה': 10:00-16:00,  ו': 10:00-14:00, שבת: 10:00-15:00

מחירי כניסה למוזיאון:

הכניסה לילדים עד גיל 18 ללא תשלום

מבוגר: 24 ₪  // גמלאי: 12 ₪ // סטודנט: 12 ₪ // תושב ת"א: 18 ₪  

* ביום ו' הכניסה ב-50% הנחה

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שמעון רוקח 21 נווה צדק ת"א  |   

טלפון:  03-5161970.

עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/gutmanartmuseum

  אינסטגרם: instagram/gutmanartmuseum

אתר הבית של המוזיאון: http://www.gutmanmuseum.co.il

פרסומאית , מורה, בלוגרית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: