לפני 30 שנים
עם דגל ישראל ביד, רצתי את שביל הסוללה במצדה .
לא הגעתי ראשונה, אבל הרגשתי נצחון עצום.
לפני 4 שנים, לקחנו לראשונה את הילדים למצדה.
עלינו משביל הסוללה , טיילנו, סיפרנו את הסיפור, ואפילו נסענו ברכבל.
הגדול היה אז בן 9 והקטן בן 8.
ביום חמישי הקרוב, אנחנו נוסעים לחוויה אחרת לחלוטין.
נגיעה לקראת השעה 6 בערב.
נעלה על שביל הסוללה למצדה, נפגוש את השקיעה.
לאחר שנרד למטה, נתמקם באוהל הבדואי שחניון לילה מציע, נשים סיר פוייקה על האש. ונלך לצפות במופע האור קולי החדש.
אחרי כשעתיים שהבשר יהיה מוכן, נשב ונהנה מארוחת ערב לאור הכוכבים, נישן קצת, סביב 4:30 נקום ונעלה לצפות בזריחה.
ובבוקר נצא חזרה, אולי נעצור בעין בוקק או נחל דוד, טרם החלטנו. אבל אני בטוחה שיהיה קסום. 🙂
עלויות:
קפה בדרך 50 ש"ח
חניון לילה עם אוהל בדואי 300 ש"ח למשפחה ללילה (4 נפשות)
מופע אור קולי 190 ש"ח
עלות עצים ל פוייקה 35 ש"ח
העלות של חניון לילה כוללת גם כניסה למצדה (ללא הרכבל)
* חשוב מאוד להירשם מראש באתר רשות הטבע והגנים ולא להגיע ללא רישום מקדים, גם מנויי מטמון. לתיאום ביקור לחצו כאן.
למידע על מחירים, ביקור, היסטוריה כנסו כאן https://www.parks.org.il/reserve-park/%D7%92%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%94/

דברים שאולי לא ידעתם על מצדה:
1. ב 1942 יצאה משלחת לחקור את מצדה ושמעון פרס נקלע לתהום ללא יכולת תזוזה
2. ב 1963 יגאל ידין לאחר שחרורו מצה"ל (רמטכ"ל), החל להשתתף בחפירות במצדה
3. החפירות הארכיאולוגיות עדיין ממשיכות במצדה
4. בחפירות ב 2018 נמצאו בחדר קטן ריכוז תכשיטים של אבנים חצי-יקרות שבמקור יובאו לארץ-ישראל ממרחק של אלפי קילומטרים (!). האבנים השתייכו למשפחה עשירה של פליטים שמצאה מקלט במצדה תוך כדי המרד והביאה איתה.

קצת היסטוריה מעת רשות הטבע והגנים
המקור ההיסטורי החשוב ביותר לתולדות מצדה הוא כתבי יוסף בן מתתיהו, היסטוריון, סופר ומצביא יהודי, שחי בימי המרד הגדול ברומים.  
ימי החשמונאים
על פי יוסף בן מתתיהו, הראשון שביצר את המקום הוא יונתן הכוהן הגדול, והוא שכינה את המקום "מצדה". נראה שהכוונה למלך אלכסנדר ינאי, ששלט בשנים 103–76 לפסה"נ. עד כה לא התגלו במצדה שרידים שניתן לשייכם בוודאות לתקופה זו.  
ימי הורדוס
בשנת 40 לפסה"נ נמלטו הורדוס ובני משפחתו למצדה מפני מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי, שהומלך בידי הפרתים. אנטיגונוס צר על מצדה, הורדוס יצא להזעיק עזרה, והמתבצרים כמעט שמתו בצמא, ורק גשם פתאומי הציל אותם ממוות. הורדוס שב למצדה והסיר את המצור. בשלהי המאה ה-1 לפסה"נ בנה הורדוס במצדה מבצר שנועד להגן על ממלכתו מפני אויבים מבחוץ, וגם להגן עליו מפני אויבים מבית. במבצר הוא בנה מתחם ארמונות פאר, בתי מרחץ, מחסנים, בורות מים עצומים וחומת סוגרים. לאחר מותו (4 לפסה"נ) הציבו הרומים חיל משמר במצודה. 
תקופת המרד
בימי המרד, החל משנת 66 לסה"נ השתלטה על מצדה קבוצת מורדים, המכונה בכתבי יוסף בן מתתיהו "סיקריים" (הם נקראו כך על שמה של חרב קצרה – סיקי – שהסתירו בבגדיהם). אל המורדים במצדה הצטרפו אחרוני המורדים שעזבו את ירושלים, ובהם אלעזר בן יאיר, שהיה למפקד ההר.
המורדים התגוררו בחדרי חומת הסוגרים ובכמה מארמונות הורדוס. הם בנו בית כנסת ומקוואות וניהלו חיי קהילה. בשנת 73, או 74 לסה"נ, לאחר כיבוש ירושלים, הגיע למקום הצבא הרומי והטיל מצור על ההר כדי לחסל את כיס ההתנגדות שנותר במצדה. בהנהגתו של המצביא פלביוס סילבה, בנו הלוחמים הרומים שמונה מחנות ודָיֵיק (חומות מצור) שהקיפו את ההר סביב-סביב. במשך כמה חודשים בנו הרומים גם סוללה ממערב להר שהגיעה עד חומות מצדה. משהבינו מגִני מצדה שאפסה כל תקווה, בחרו מוות על פני עבדות. על פי יוסף בן מתתיהו, שתיאר בפירוט את השעות האחרונות של המגִנים, רק שתי נשים וחמישה ילדים מצאו מסתור ונותרו בחיים.
התקופה הביזנטית
במאה ה-5 לסה"נ התיישבו במצדה נזירים והקימו מנזר מתבודדים (לאורה). יש המזהים את המנזר במצדה עם מנזר "מרדא", שנזכר בספרות אבות הכנסייה. נראה שהתיישבות זו חדלה מלהתקיים עם עליית האסלאם (מאה 7 לסה"נ).

עזריה אלון כתב: