דילוג לתוכן

אתגר הג'ילבון

מסלול הג'ילבון נחשב לאחד המסלולים הכיפים באזור רמת הגולן.
אבל למרות שברוב האתרים כתוב שהוא מסלול בדרגת קושי בנונית וכיפי מאוד, תמשיכו לקרוא ומדי פעם תמצאו תעוד אמיתי.
אני באמת לא יודעת מי ספר את אורכו, אבל בסיום המסלול גוגל הראה לנו 8 קילומטר ו לא 3 כפי שכתוב בכל מקום.

חנינו את הרכב בחניון הג'ילבון (התחתון) ורגלית חזרנו לחניון מפל דבורה, מהסיבה הפשוטה שעדיף את הדרך המסריחה של קילומטר וחצי בלי צל, לעשות בהתחחלה ולא בסיום המסלול (אין כמו ניסיון עבר).
הדרך מהחניון התחתון לחניון דבורה, נטולה אתגרים למעט אחד, חוסר מוחלט של צל, ושבחוץ מעל 35 מעלות חום, האתגר היה לא פשוט כלל.
גיליתי מלא מקומות חדשים בגוף שאני יכולה להזיע בהם 🙂 .
למרות החום הכבד והתשוקה לטבול במים הקרירים של הנחל, אני מציעה לכם לעצור לכמה דקות לפני שאתם יורדים למטה, להתסכל מסביב, לראות את המבנים והחורבות של הישוב הסורי שעמד שם פעם, להסתכל על האקליפטוסים ולשניה לדמיין שאתם עומדים ליד אלי כהן ויחד איתו מסמנים את הנקודות החשובות ברמת הגולן, ישוב קטן, שהזמן והמלחמות החריבו אותו, מגלה בתוכו פיסת היסטוריה חשובה מעין כמוה.
אחרי שעוברים את הכפר וממשיכים עם השביל מגיעים לירידה, ואחרי 10 דקות מגיעים לנחל.
בגלל החום הכבד וההליכה של קילומטר וחצי, אני מרגישה איך הלחץ דם עולה, את הדופק בראש והלב שעוד רגע יוצא מהגוף.
טבילה במים הקרים של ג'ילבון מחזירה את הגוף לפעילות, לחץ דם יורד גם הדופק ואחרי דקות בודדות של ישיבה בתוך הנחל, אנחנו ממשיכים הלאה, מגיעים למפל דבורה ומחליטים להסתכל עליו רק מלמעלה, המטרה להגיע למפל הג'ילבון והדרך עוד ארוכה ומאוד חמה.
החלק השני של המסלול ממפל דבורה למפל ג'ילבון לא פשוט כלל בחלקו הוא עובר דרך מצוקים ויש להיעזר ביתדות. בחלק הזה לא תמצאו צל ואולי האתגר הגדול הוא למצוא נקודות אחיזה שאינה חמה ושורפת.
על הסלעים אפשר להכין חביתה מרוב שהם חמים, כל ניסיון להניח יד על הסלע מעל 10 שניות נגמר בכישלון ויד שורפת.
אני באופן אישי נעזרת בנקודת אחיזה שלישית אצלי בגוף, התחת!
אחרי שיורדים מהמצוק מגיעים למפל קטן עם כמה בריכות.
מומלץ מאוד לעצור למנוחה, לטבול במים הקרים של המפל, להריד קצת לחץ דם, לקרר את הגוף ולהמשיך הלאה.

ממשיכים הלאה, שוב סלעים, שוב שמש, מדי פעם יש מקומות מוצלים, כמעט ואין ירידה לנחל, למרות ששומעים אותו היטב, וזה ממש מעצבן, כי בחום של אוגוסט הדבר היחיד שרוצים זה ללכת במים הקרים וליהנות מהם.
רק במקומות עם צל אנחנו עושים עצירה לשתיה, לשתות זה חשוב ובמקרה של ג'ילבון אני מציעה להביא לפחות 2-3 ליטר מים לאדם.
אנחנו לקחנו איתנו שישיה של מי עדן והגענו בסוף היום עם רבע בקבוק, אבל בקבןק אחד איבדנו בדרך, נתנו אותו לאחד המטיילים שנגמרו לו מים בטיול.
באחת הירידות לנחל מצאנו שתי בריכות מקסימות עם מפל. חצי שעה הינו שם רק אנחנו, בשלב הראשון רק הורדנו את טמפרטורת הגוף ואת הדופק, בשלב השני פשוט נהננו מהלבד, מהמפל הקטן והמקסים, מקצת לשחות ולהינות.

אחרי שהתקררנו קצת, יצאנו לכיוון המפל הגדול של ג'ילבון, הירידה לא פשוטה וגם מחייבת להיעזר ביתדות, אבל ברגע שמגיעים למפל שוכחים את כל הקושי והחום.
המפל מדהים, מים עמוקים, הכל מוצל וקריר והמים קפואים. שחינו צחקנו, נחנו, צילמנו מלא תמונות וקיררנו את הגוף לקראת העליה האחרונה.

העליה קשה, קצרה מאוד, אך קשה מאוד, תלולה, לעתים מחייבת קצת טיפוס, למזלנו את העליה עשינו ב 18:00 בערב והיה קצת פחות שמש והסלעים לא היו לוהטים. אבל בכל צעד הרגשתי את השרירים נמתחים.
ובסוף קרדיט ענק לבעלי, ההחלטה להשאיר את הרכב בחניון התחתון(חניון ג'ילבון) היתה גאונית, כי הגענו לחניון מותשים ונטולי כוחות, והיה כיף לראות את הרכב, להכנס, להדליק מזגן ולהתארגן לנסיעה חזרה הביתה במקום ללכת את ה-1.5 קילומטר שעשינו בהתחלה כשאנחנו מותשים וגמורים מהעלייה.

היתרון של ג'ילבון שהוא מלא במטיילים טובים, כמעט ולא תמצאו במקום אנשים שמזהמים או מתנהגים בצורה לא נאותה.
המסלול קשה ולכן מביא איתו טיילים אמיתיים ששומרים על הטבע.

היה כיף לפגוש אנשים שעוזרים לאחרים בעליות קשות או סתם מציעים קפה שרק הכינו, או כאלה שממליצים על מפלון כזה או אחר לאורך הדרך.
לא יכולה להגיד שהיה נקי ב-100 אחוז, אפילו אנחנו אספנו כמה פחיות אקסלים ריקות, אבל יחסית למקומות אחרים, היה נקי ושקט.

מומלץ למשפחות מטיבי לכת, אני לא בטוחה שמומלץ בחום לעשות את המסלול עם ילדים קטנים, האדמומיות מהכיוויה שחטפתי אתמול על אחד הסלעים, טרם עברה לי.
אבל עם ילדים שאוהבים לטייל ומעל גיל 10 בהחלט מומלץ.


כמה כללים לטיול בנחל:
1. חובה קרם הגנה נגד השמש – המסלול ברובו אינו מוצל
2. לפחות שני ליטר מים לאדם
3. נעלי הליכה חובה, ראיתי אנשים מטיילים עם כפכפים שהחליקו ונפלו
4. כובע
5. חטיפים לדרך – המסלול ארוך, מומלץ לנשנש קצת
6. חובה להצמד לסימון שבילים – חלק מהמסלול עובר במצוק
7. אמצעי תקשורת, קרי טלפון
8. אם אתם מתקשים אל תתביישו לבקש עזרה, אנחנו המטיילים עם נחמד ותמיד נשמח להושיט יד, לחלוק מים ואפילו קפה ונשנושים

נַחַל גִּילְבּוֹן (בערבית: חלקו העליון ואדי דֵיר סְרָס, על שמו של כפר בדואי, בסמוך, חלקו המרכזי, ואדי דַּבּוּרָה, על שם הכפר הבדואי דַּבּוּרָה, בסמוך, משמר שמו של כפר דבורה היהודי מתקופת המשנה והתלמוד וחלקו התחתון וָאדִי גָ'לָבִּינָה על שם הכפר הבדואי במוצא הנחל) הוא נחל ושמורת טבע במרכז רמת הגולן, הידוע גם כ"נחל דבורה" ולאורכו שני מפלי מים גדולים: מפל דבורה, המזרחי יותר, ומפל גילבון הנופל מגובה של כ-40 מטרים וממוקם כמה מאות מטרים במורד הנחל. השמורה נמצאת כ-4 ק"מ מצפון-מזרח לקיבוץ גדות.
שמו העברי ניתן לו לפני מלחמת ששת הימים ב-1958 כאשר רק חלקו התחתון של הנחל היה בתחום ישראל. הוא נבחר בשל הדמיון לשם גֶ'לַבִּינָה – שמו של כפר בדואי זעיר במוצא הנחל, בין המוצבים הסוריים. על פי זאב וילנאי מקור השם באחד ממיני קטניות הנזכרות בתלמוד ירושלמי – גילבונא.

@ויקיפדיה

מידע נוסף ניתן למצוא באתר רשות הטבע והגנים
https://www.parks.org.il/trip/na%E1%BA%96al-gilbon/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

Follow החיים על פי סמית on WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: